סה"כ צפיות בדף

יום שישי, 7 בפברואר 2014

ממתקי השנה האהובים שלי

                                                                           


סיכום מוצרים אהובים שנרכשו השנה, חלקם ממש טריים, עדיין חמים, הישר מן התנור. 
נתחיל בשריטה הגדולה ביותר, בשמים. כדי להדגיש את האהבה הגדולה שלי לטיפוח/איפור/בישום,צירפתי כמעט לכל התמונות קופסת לב עם סנטימנטים מיוחדים. חוץ מזה, וולנטיינס מתקרב ובא:) 

לכל מומולדת יש בושם, לפחות מבחינתי. חגגתי ב 26.1. כמו תמיד הדחף לניחוח חדש לא עוצר אף פעם באדום. אז אחרי שניסיתי אותו לראשונה בערך חודש וחצי לפני המומולדת וחזרתי שוב ושוב כדי להיות בטוחה עד כמה זה כן או שאולי לא, הבנתי סופית שיש ניצוצות באוויר. חבר חדש שהצטרף לאוסף הצנוע - קלווין קליין החדש - Down Town. הניחוח מדשדש בין מתקתק פרחוני לפרשי. רענן וצעיר. טיפונת חצוף, פלרטטני במידה, כזה שעושה מצב רוח של חופש, משב רוח קליל של שובבות. עיצוב הבקבוק נקי ופשוט, לא מתיימר מידי. מי הבושם וורודים, מה שתמיד מקפיץ את מצב רוחי. מידת העמידות סבירה ומעלה. אני מרוצה ושלמה, יותר מכך ממליצה בחום. המחיר נמכר בהנחה יפה ומשמעותית. במרבית הפארמים 50 מ"ל 259 ₪. אני רכשתי במשביר אחרי הנחת מועדון ב223 שקלים. אגב, אני תמיד קונה את ה50 מ"ל. כי יש לי הרבה בשמים. כשמדובר בבושם נדיר שאין עליו בד"כ הנחות, קונה את ה 100 מ"ל, לרוב בחו"ל. 


אני עוברת למוצרי שפתיים. ליפסטיקים וסמקים, עליהם גם ייכתב בהמשך, הם אחת השריטות המענגות בגזרת האיפור שלי. אחרי הרבה שנים, מצאתי שזה המקום בדוכן האיפור אליו אני נמשכת כמו דבורה לדבש. הם מרגשים אותי, מעלים לי את הדופק, יותר מכל אני רווה ענג בלתי נתפס מהאופן בו הם מקיימים זוגיות מופלאה על שפתיי הענוגות. אז השנה רכשתי 4 חדשים. שימו לב בהמשך כיצד הזדנב לתוכם אחד אשר מגיע ממותג הכי פשוט וזול שיש.  אז בואו נתחיל כמובן ואיך לא, עם שאנל.   

                                                  רוז' אלור וולווט מס' 34. וורוד שזיפי עדין בגימור מאט קטיפתי המתלבש בצורה                                                         טבעית ובלתי מורגשת על השפתיים. מתביית, כאילו לוכד אותן ברשתו עד שהן                                                             הופכות לאיבר היחידי על הפנים שכאילו יש לו חיים משל עצמו.                                                                               בתמונה למטה, שפתיי העטופות בליפסטיק המדהים הזה.                          
                                                   רוז' אלור מס' 90. אפרסקי אביבי עם הברקה עדינה, בקושי מורגשת, בעיני הוא                                                         נפלא כליפסטיק יומיומי וכליפסטיק המדגיש מראה דרמטי לערב שכולו עיניים                                                             מעושנות המגיעות יחד עם אאוטפיט קלאסי שכולו שחור.
                                                   Rebel  של מאק. היחידי שלי ממאק והאהוב ביותר. מרגע שנח על שפתיי לא יכולתי                                                   להוריד את החיוך ולהישאר אדישה למחמאות הבלתי פוסקות שמקבלת עליו בכל פעם                                                   שהוא עלי. על אף שהגוון שלו חורפי, מאד אוהבת להשתמש בו בקיץ, הוא מאד                                                           מדגיש את לובן פניי וירקרקות עיני.
                                                   ואחרון חביב ליפסטיק הורס, תגלית מדהימה מ Wow Cosmetics. לא בכל יום יוצא                                                    לי לרכוש ליפסטיק שמחירו כמחיר חצי מנת פלאפל. נתקלתי בו במקרה כשבאתי                                                       לקנות את מגבוני הטו גו האהובים שלי מ Wow, גוון הפוקסיה המיוחד שלו משך את                                                     עיני ומרגע שמרחתי אותו על שפתיי לא נותר לי הרבה להחליט מבלי להתלבט. הוא                                                     עמיד בטירוף, הגימור שלו מאט עם נגיעה מטאלית זניחה למדי, בדיוק כמו שאני                                                           אוהבת.

סמקים. אלו הם אהוביי החדשים, הוורדרדים והמנצנצים לשנה זו כולל היילייטר אחד. עם כל נגיעה, הנחה, רפרוף מברשת, מפלס האדרנלין עולה, שלא לדבר על דפיקות לב מואצות. אוהבת סמקים, מאד. יש לי מהם לא מעט ועדיין משתדלת לקנות את המיוחדים שבהם מבלי שיהיו לי כפילויות של גוונים. הסמקים הקרמים עדיין לא חדרו למחוזותיי. הראשון שנמצא בוויש ליסט כרגע הוא של שאנל, היחידים שהצליחו לרגש אותי בתחום. 


מימין לשמאל: היילייטר קרמי של מאק בגוון Pearl - מתמזג נפלא עם העור ומותיר אותו טבעי וקורן. סומק דואו של גרלן פינק פאנק מס' 4 - אחד המדהימים, האהובים והמיוחדים שפגשתי. ואחרון חביב סומק הלבבות המתקתק של פיזישיינס פורמולה שהוא פשוט חוויה. 


מסקרה היא המוצר עליו לעולם לא אוותר בגזרת העיניים. לעיתים קרובות אין לי שום צורך אפילו בצללית. מסקרה טובה עושה את העבודה כהלכה. היא פותחת את אזור העיניים, מעניקה להן מסגרת מאירה, כאילו היו ציור יקר ערך במוזיאון. כשמדובר במסקרות צבעוניות אני בהיפר ונטילציה. הן מרגשות אותי בעיקר כי אני אוהבת צבעים. הן מיוחדות, יוצאות דופן ,להערכתי לא כל אחת תתחבר אליהן, רובנו הרי משתמשות בשחורה, מאידך למה לא להעיז מידי פעם? רק מחכה לרגע בו אגלה יום אחד מסקרה חצופה בגוון ורוד פוקסיה:) אני מאוהבת במסקרות הצבעוניות של אסתי לאודר מסדרת הסאמפצ'ס המפורסמת. ישנם מספר גוונים מנצחים מבחינתי, הנה הם לפניכם, כולל הירוק אמרלד אותו לקח לי זמן רב להשיג. יום אחד, ממש מתחת לאף, בסניף הסופר פארם שליד הסטודיו שלי בלונדון מיניסטור, סוף, סוף מצאתי אותו. אין לתאר את ההתרגשות.    
  
מימין לשמאל: סאמפצ'ס אסתי לאודר בולד קובלט, סאמפצ'ס אסתי לאודר אקסטרים אמרלד, א.ס.ל ויולט מס' 4, באמצע אסתי לאודר סאמפצ'ס שחורה שקיבלתי במתנה כחלק מקיט מוצרים. ובאותה הזדמנות תודה לדנרה המקסימה והמוכשרת שעזרה לי להגיע לגוונים הנכספים.
 מאופרת עם הסאמפצ'ס אקסטרים אמרלד האזמרגדית. 

בגזרת הפודרות  הגשמתי חלום. כבר הרבה זמן שהיא נמצאת חזק בוויש ליסט שלי. הפודרה בתפזורת של שאנל. יצירת אומנות ששמעתי וקראתי אינספור ביקורות מפרגנות עליה. כבר הרבה זמן חיפשתי פודרה משובחת בתפזורת, התלבטתי בינה לבין כמה אחרות מגזרת היוקרה, בסופו של דבר שאנל, כמו תמיד, הרימו בגאווה את שרביט הניצחון.
מדובר בריגוש שאין שני לו, מבחינתי בכל אופן זו הפורשה והמזארטי של הפודרות. לא ניסיתי אותה, פשוט הזמנתי דרך חברה שטסה ליעד אירופאי. על הגוון קיבלתי המלצה מחברה שלה ולי גוון עור דומה. שאנל לפחות מבחינתי ובתחום האיפור, זה ללכת על בטוח. לא התאכזבתי, נהפוך הוא, מדובר במוצר שחובה!! על כל מכורה להשיג. מקבעת את המייקאפ בשלמות. לא חודרת לנקבוביות בצורה אגרסיבית, מקנה מראה מאט לעור הפנים אבל יחד עם זאת עדיין מותירה אותו מואר וקורן, לא עייף, דהוי מידי כמו הרבה פודרות מקבעות אחרות. אבל מה שהפתיע אותי יותר משאר המעלות, אפילו לא גרם אחד של קמחיות, מה שמעורר בי חלחלה בנוגע למוצרים דומים. הקופסה מכילה כמות מכובדת של 30 מ"ל, מגיעה יחד עם ספוגית עם לוגו המותג שאני חייבת לציין שעושה את העבודה נהדר. לי נראה שאמשיך להשתמש בה ולא במברשת כמו שאני נוהגת לעשות עם פודרת המטאוריטים המפורסמת. אני מניחה אותה בטפיחות עדינות והיא מיד נטמעת בעור. על הריח אין לי יותר מידי מילים להכביר, פשוט נפלא ועדין, אני, שריח הוא פרמטר משמעותי עבורה לא יכולתי לבקש יותר מזה על מנת להדגיש עוד יותר אפילו את הקסם של המוצר הכל כך מרגש הזה. הגוון שלי הוא Rose Clair מס' 22. עכשיו כאן אני חייבת לציין שמאד חששתי שאראה כמו פרפה דובדבנים. מסתבר שמדובר בגוון וורדרד אשר בסופו של דבר מתלבש על עור הפנים שלי באופן מושלם, כאילו נולדו שניהם זה לזו. לא מחוויר, לא מצהיב, שלמות כבר אמרנו? המחיר השערורייתי בארץ, כ – 350 ₪ אני רכשתי את הפודרה ב197 שקלים. 


עוברת לצלליות, מוצר עימו יש לי יחסים מאד אמביוולנטיים. אינני מרבה להשתמש בצלליות. עם השנים וככל שאנו מתבגרות, אני מוצאת ש less is more.  לעיתים עדיף להותיר את אזור העיניים נקי ונטול תוספות. אבל, אם אני בכל זאת משתמשת בהן, בעיקר בחורף, אעדיף לרוב צלליות מאט. גם אלו שהן שימריות, מטאליות או מבריקות שיהיו בעידון ולא בצורה מוגזמת. יש לי כמה צלליות, רובן ביחידים, אינני סאקרית של כל הפאלטות המפורסמות. אלו הן הצלליות האהובות ביותר עלי לשנה זו ובהן אני נוטה להשתמש הכי הרבה, ביחד ולחוד. 

מימין לשמאל: בורז'ואה בגוון סלמון עם נצנצים קסומים כאילו נשרו בזה הרגע ממקל הקסמים של טינקרבל. שמה Extrait De Fare ואם יש לה מספר, לצערי הוא נמחק. מאק Orb צללית בגוון שמנת מאט. הרבה זמן חיפשתי אחת כזו, רוב צלליות השמנת מבריקות מידי לטעמי. זו בדיוק הצללית שמשמשת אותי כבסיס יחד עם צלליות כהות יותר. כשהיא לבד יחד עם מסקרה צבעונית, היא מאירה לי את אזור העין כראוי. הבאה בתור מאק Haux. זהו מיכל שני במספר שרכשתי ממנה. האהובה עלי ביותר לגלגל העין ובכלל. הגוון שלה הוא שילוב של מעין סגול שזיפי עדין, הגימור כאמור מאט. אין שני לצללית הזו מבחינתי ואבוי אם היא תצא מן המגוון. ואחרונה חביבה Pink Gold מס' 65 מסדרת הקולור טאטו של מייבלין. צללית קרמית מדהימה, אחת מתוך 4 שיש לי מהסדרה הזו. הגוון שלה הוא וורוד עתיק עם קורט מטאליות עדין, עדין. בדיוק כמו שאני אוהבת.

מוצרי הבסיס העיקריים שלי. כפי שעיניכן רואות דווקא כאן אין לי צורך בעשרות מייקאפים וBB Creams:). מסתפקת באחד מכל אחד. מימין לשמאל: הפריימר המופלא והאלוהי של שיסיידו - Refining Make Up Primer. היתרון הגדול ביותר שלו מבחינתי שהוא איננו סיליקוני, (מרקם ששנוא עלי), אלא קרמי עדין. הביצועים שלו מצויינים, בעיקר בקיץ. הכמות שלו כמו רוב הפריימרים 30 מ"ל, אבל אני חייבת לציין שהוא מאד חסכוני. המחיר שלו יקר מאד בארץ - 280 ש"ח אבל בהנחות של 50% הרכישה יותר ממשתלמת. אחריו הBB של גרנייה - אין מה להכביר עליו במילים. אתן מכירות אותו ולי כמישהי שלא נסחפת בהתלהבות מהמוצר הנ"ל ואין לי שום עניין לרכוש אחד שהוא יוקרתי, ה BB של גרנייה מעולה! המייקאפ (אף הוא) של שיסיידו שאני לא פוסקת מלהלל איפה שרק יכולה - Radient Lifting Faundation. אין עוד מייקאפ שמצליח לשוות לעור הפנים שלי מראה של כמעט פורצלן. אני משתמשת במס' B40 , בהנחה הראשונה הוא טיפטיפונת כהה לי אבל אח"כ משתלב בצורה מדהימה עם עור הפנים שלי. מה שאוהבת אצלו זה שתת הגוון שלו וורוד ולא צהוב, כמרבית הגוונים שיוצאים בארץ למכירה. הוא מושלם, הגימור שלו קורן וחי והוא מסתדר מצויין עם העור המעורב שלי, אפילו שהוא מופנה יותר לנשים בעלות עור יבש. המחיר שלו שערורייתי, כ - 350 ש"ח. אבל שוב במבצע אטרקטיבי  מדובר במחיר מצויין. ואחרון חביב פריימר העיניים של אורבן דיקיי שכולכן כמובן מכירות והוא המועדף עלי ביותר.


הארה והצללות. מימין לשמאל הברונזר המנצח שלי - סמאשבוקס. חייבת לציין שאני משתמשת בברונזר פחות משנה. לקח לי זמן להוסיף את המוצר הזה לשידת האיפור שלי, לכן התחלתי עם ברונזר מגזרת העממיים, זה שמשמאלו - לוריאל. הברונזר של לוריאל לא רע בכלל, מידי פעם משתמשת גם בו. הוא טיפה מנצנץ, משולב עם עוד גוון - האחד חום והשני כתמתם. לפעמים אני אוהבת לתת עימו נגיעה עדינה מעל הסמאשבוקס. אבל אחרי שגיליתי את הסמאשבוקס העדין והמעודן, אין לי עניין לחפש או לנסות אחרים. ובאמצע כמובן פודרת המטאוריטים האלמותית. היא אמנם לא נרכשה השנה, אבל מכיוון שאין שני לממתק הכל כך מיוחד ויוצא הדופן הזה, הייתי חייבת לתת לה כאן מקום מכובד.


אני מסיימת עם שני מוצרים אהובים לגבות. מימין עיפרון העיניים של פופה - אני משתמשת במספר 01 שהוא הבהיר יותר. רכשתי אותו עוד בתקופה שהייתי עם הבלונד אבל מסתבר שגם עכשיו אחרי שחזרתי לחום דבש הוא משתלב נהדר עם עור הפנים והשיער שלי. המריחה שלו קלה לשימוש, הוא עמיד וכמובן מחירו הזול, בעיקר בהנחות, הופך אותו לאטרקטיבי ונגיש. משמאל מוצר פלא שגיליתי לא מזמן - ג'ל הגבות של Ardel. הוא נמכר ברשתות הסופר פארם, אבל חייבת לציין שהיה לי קשה להשיג אותו ולבסוף גיליתי אותו בסניף מגדל שלום. הוא מגיע בשני גוונים: שקוף - זה שבאמתחתי וחום. החום נראה מלאכותי מידי. השקוף נייטראלי ויתאים לכל אחת. אני מניחה אותו אחרי שעיצבתי את הגבות עם העיפרון, הוא מקבע אותן ופשוט לא זז. מחירו 59 ש"ח בלבד. נראה לי שארכוש עוד אחד, חלילה שלא אמצא אותו כשייגמר:)

ועל מנת לסכם את כל הצבעוניות הזו מצרפת עוד 2 תמונות שלא יכולות להגדיר אותי טוב יותר:)
 מי ביקש הרעלת סוכר ולא קיבל?  הלו קיטי זו שריטה קלילה ולחלוטין לא מזיקה:)
 מגפיים כאלו, יש רק בלונדון. הם הדבר הכי הורס שנרכש השנה, לפי כמות המגזינים שיש שם, אף פעם לא משעמם איתן:) יש להם גם תיק תואם אבל אני אף פעם לא הולכת עם שניהם יחד. 


מאחלת לכן שנה צבעונית, מלטפת ועמוסה בניחוחות משכרים,
דנה:)


                                       
  

יום שבת, 1 ביוני 2013

קורל פיץ' ופיצ'י פינק - הכל על שפתיים והרבה שיק



לאחרונה ניסיתי להבין עד כמה אני באמת נרקומנית של איפור/טיפוח/בישום. מהר מאד הסקתי שעל אף שלשופינג באופן כללי אני סוג של מכורה שלאחרונה מנסה להתמתן, דווקא באיפור אני יחסית רגועה.

אני מוכרחה להודות שבשנים עברו המגירות שלי היו מפוצצות. מדובר היה בתקופה שלא ידעה שובע. אם לא היו לי לפחות 10 גוונים ממשפחת הוורוד, אדום וכולי, לא ידעתי שקט. ואני מאד אוהבת ממתקי איפור – בעיקר יוקרתי  ,חנויות איפור, סטנדים, עיצוב, סרטונים, בלוגים ופוסטים. מאידך, לאחרונה אני ממעטת לרכוש ערימות שבסופו של דבר אחד מתוך שלושה מזכיר ודומה לשני. כנראה שזה עניין של בגרות, סדר עדיפויות ומיקוד. הנישה היחידה שבהחלט ניתן להגדיר אותה כטריטוריה מועדפת היא בשמים – שם אני לחלוטין שבויה ומי שעוד לא קראה את פוסט הבשמים שלי – מומלץ על מנת להבין את השריטהJ

בסדרת הפוסטים הקרובים אחשוף את אוסף האיפור המאד צנוע שלי ומדוע אני לרוב חושבת שלס איז מור. אז אני כבר אומרת, אל תצפו להררי קצפת אלא בעיקר למה שבעיני הוא הדובדבנים.

אז עם מה מתחילים? מוצרי שפתיים.

בהשוואה למה שראיתי אצל נשים אחרות, יוטיובריות וכיוב', יחסית אין לי הרבה מוצרי שפתיים. אבל, וכאן יש אבל גדול, אני מטורפת עליהם. ליפסטיק או גלוס הם המוצרים היחידים שמעולם לא אצא מהבית בלעדיהם. אני מאד אוהבת את השפתיים בהם חנן אותי האל, מתוך שכך אני גם אוהבת להדגיש אותן.

אני מאד אוהבת ליפגלוסים. אני חושבת שהם משווים לשפתיים מראה מודגש, מותפח, מרענן, סקסי ופרשי ושתישק לי הרוח שמדביקה את השיער לשפתיים – מעולם לא ראיתי זאת כבעיה.

אני לא מתחברת להייפ שיש לאחרונה סביב הסטיינים והליפ באטרים. ניסיתי, לא ממש הצלחתי.

אין לי עיפרון שפתיים אחד וגם לא יהיה לי. אף פעם לא התחברתי למוצר הזה ולשמחתי גם אינני זקוקה. השפתיים שלי משורטטות ובשרניות ומעולם לא יצא הליפסטיק/גלוס שלי מהקווים.   

אני מאד מרוכזת כשאני מורחת ליפסטיק ונהנית מזה אפילו שמדובר בפעולה של שניות. יש משהו מאד נשי, אלגנטי וקלאסי בפעולה הזו.

אני יכולה למרוח את הליפסטיק שלי גם ללא מראה ואף פעם לא לצאת מהקווים, חוץ מכשלפתע פוקד אותי ברקסJ

אחרי הרבה שנים הגעתי למסקנה שליפסטיקים זה לגמרי קטע של נשים. כל הגברים שהייתי איתם עיוו את פרצופם למראה העיסה שעל שפתיי, אחרת אפסיד את הנשיקה האלוהית. זו הסיבה שאני משתדלת להפחית את הצבעוניות כשאני במחיצתו של נשקן פוטנציאלי.

16 סך הכל יש לי, כולל גלוסים. ותתפלאו, עד כמה שאני חובבת מותגי יוקרה, נכון לרגע זה, יש לי רק 3 מהם. לאחרונה אני מאד מתאמצת למצוא משהו שלא דומה או מזכיר שום דבר פיצ'י, קורלי וורדרדי שכבר יש לי. רבים מהם מאד דומים זה לזה, על אף שכולנו, כולל אותי, נודה שאין כמו להחזיק בתוך תיק האיפור יצירת אומנות של שאנל, דיור, גרלן וחבריהם. אך כשמדובר בגוון שכבר ראיתי, אין לי שום בעיה שיישאר על הסטנד.
אתן תראו בהמשך שאני בהחלט נותנת קרדיט למותגים עממיים. ביניהם מצאתי כמה ליפסטיקים שאשוב לרכוש ובהם אני משתמשת באופן יומיומי. ואגב, עד כמה שזה נשמע מוזר, אין לי שום ליפסטיק של מאק. אני פשוט לא מוצאת את עצמי שם. מההתנסות שהייתה לי, אני לא מתה על המרקמים שלהם, על אף שהמבחר באמת גדול.

יאללה חפרתי:) בואו נתחיל.
   
      אסתי לאודר - Blushing מס' 55 מסדרת ה – Pure Colour. אני מאוהבת בו. כשגיליתי אותו מתוך התנסות אקראית באחד מביקוריי ברשתות הפארם, כל כך שמחתי למצוא גוון שלא דומה לשום דבר שכבר ראיתי או שיש לי. טקסטורה לחותית והורסת כמו כל הסדרה הזו. עמיד מאד וקרמי. הגימור הוא מאט אבל עם ברק מעודן. איך הייתי מגדירה את הגוון? עלי שלכת סתווים עם נגיעה וורדרדה של יין בוז'ולה. אגב, מאותה סדרה היה לי גם את הקריסטל בייבי המפורסם, אך משום מה מיציתי אותו כשהוא נגמר. מצאתי שהוא לא מחמיא לי יותר ומחוויר את המראה הכללי של הפנים לאחר ששיניתי את צבע שיערי לבלונד.

     לנקום – מהסדרה Rouge In Love מס' 146B. מרקם לחותי. לא אטום מאד אבל מתלבש על השפתיים בצורה נפלאה. הגוון משתייך למשפחת הכתומים אבל לא תפוזי להחריד. מאד אוהבת אותו ובהחלט אשוב לרכוש אותו כשייגמר.

   
    YSL – מס' 13 מסדרת ה - Rouge Volupte. טוב אין לי הרבה מה להגיד על הליפסטיק ההורס הזה. קורל בתולי, הכי סקסי וקייצי שיש. מלבד העובדה שהגוון הזה עושה לי חשק לחיים, כל הסדרה הזו היא יצירת מופת אדריכלית. לפעמים כשאין לי מצב רוח, אני מסוגלת לשלוף אותו ותוך כדי בהייה להרגיש שאני עוד כמה דקות יוצאת לארוחת ערב במונקו.   

                                                מימין לשמאל: אסתי לאודר, לנקום, ysl.

                                          צילום ללא פלאש מימין לשמאל: לנקום, אסתי לאודר, ysl
                                                צילום עם פלאש מלמעלה למטה: לנקום, אסתי לאודר, ysl


     הסדרה הבאה היא של Rimmel. יש לי 4 ליפסטיקים של רימל. אני מאד אוהבת את המותג הזה אבל רק את    הליפסטיקים שלו, בעיקר הסדרה המדוברת של קיית מוס.

         02 - מהסדרה של קיית מוס. הפוקסיה האולטימטיבי. גוון שאני ממעטת לאפר את העיניים כשאני שמה אותו. חי,  קיצי, מעניק נוכחות שאין שני לה, לשפתיים ולמראה הכללי. 

        102 גם הוא מהסדרה של קיית מוס. ורוד בייבי נטול קיטץ'. מרקם לחותי, מעט מאט. מעניק רוך לשפתיים וחושניות בתולית. ליפסטיק שמעורר בי נשיות מתפרצת מרגע שהוא מונח על שפתיי.

       240 - Undressed , כשמו כן הוא. זה גוון שעל השפתיים שלי אפשר להגדיר אותו כ - nude. ה - nude היחידי שעד עכשיו התחברתי אליו מכל כך הרבה שהיו לי ובהם התנסיתי, גם של מותגי יוקרה. הסיבה העיקרית לכך היא שהוא לא ממשפחת המחווירים שמשווים לי מראה של גוויה, בעיקר מאז עברתי לבלונד. הוא לחותי מאד, הגימור שלו טיפה מבריק בדיוק כמו שאני אוהבת, אבל לא ברמה של גלוס. לפרקים אני אוהבת להניח עליו גלוס אבל רק במרכז השפה התחתונה ומעט בעליונה לשדרוג הגלאם, בעיקר בקיץ או בערב. לסיכום, אגדיר את הגוון שלו כרצפת טרקוטה טוסקנית שקרני שמש חווריינית מלטפות אותה ברכות . 

 201 - Breathless . אחד הגלוסים האהובים עלי. נתחיל בזה שמדובר בגלוס עם מברשת בומבילה שכמותה לא ראיתי אצל אף מותג. הגוון המתקבל על השפתיים הוא נגיעות של ורוד עתיק שקפקף. המרקם מנצנץ, דביק מאד - למי שלא אוהבת, חבל להתקרב. הוא מאד עמיד ולא פעם אני מרגישה שהוא מעניק התפחה אנג'לינה ג'ולית לשפתיים. ללא ספק ארכוש אותו שוב כשייגמר. 
                                                     מימין לשמאל: 102, 240, 02, והגלוס 201.
                                                    ללא פלאש מלמעלה למטה: 02, 102, 201, 240.
                                                  עם פלאש מלמעלה למטה: 02, 102, 201, 240.

הסדרה הבאה היא של רבלון. אני מאד אוהבת את הליפסטיקים של רבלון ועוד כמה מוצרים אחרים של המותג הוותיק הזה. יש לי שני ליפסטיקים של רבלון וגלוס אחד סך הכל. הנה הם לפניכם.

 002 Pink Pout מסדרת המאט. נתחיל בזה שאני לא אשוב לרכוש אותו. הוא השפתון היחידי מכל האוסף שלי שאינני מרבה להשתמש בו. הוא מאד מיבש לי את השפתיים והגימור שלו מאט להחריד. אם אני שמה אותו זה רק כשמעליו אני מניחה שכבה עבה של גלוס שקוף. בשילוב הנ"ל מתקבל גוון יפה, זוהר ומלחך. הגוון הוא ורוד קר עם נגיעה עדינה של Mauve. חשוב לי לציין שעל הזרוע הלבנבנה שלי הגוון מתקבל הרבה יותר חזק מאשר על השפתיים.

 725 Love That Red. האדום האולטימטיבי שלי ever ולא יהיה שני לו. כמה חיפשתי כזה אדום, עד שמצאתי את מה שבדיוק רציתי יצאה לי הנשמה. אדום חזק אבל יחד עם זאת זוהר ולא גותי מידי כמו הרבה אדומים עם נגיעות בורדו חזקות. דרמטי ומשדר אלגנטיות פאם פטלית חושנית, נטול תתי גוונים כתומים ששנואים עלי בכל מה שקשור לליפסטיקים אדומים. המרקם לחותי, סמי מאט. עמיד מאד, שרד ארוחות צהריים וערב חגיגיות, לגימה תדירה מבקבוקי מים, כוסיות יין וספלי אספרסו ארוך. בעיני הוא האדום המנצח לעיניים מאופרות בעידון, שיער אסוף, שמלת ערב שחורה וצרה החושפת זוג רגלייםארוכות שבסופן נעליים שחורות וקלאסיות, גבוהות עקב.

 170 Coral Reef. מסדרת ה Super Lusrtrous gloss. זו סדרה נ - פ - ל - א - ה ! ! !  עיצוב האריזה קלאסי, מאד לא צ'יפי ומזכיר את הגלוסים של שאנל, רק שאלו של רבלון קצרים יותר. המרקם שלהם חלבי שקוף, רחוק מלהיות גליטרי. הגלוס הזה מתלבש על השפתיים, ממש תופס אותן, כאילו שהן נוצקו לתוכו, מה שמקנה לו עמידות גבוהה מרגע ההנחה. הוא מעט דביק כיאה לגלוסים אבל לא ברמה בלתי נסבלת. הגוון הזה הוא כתום קורלי עדין שעל השפתיים מתקבל כמו הערבוב של הווניל והקרח של ארטיק סולרו בטעם פסיפלורה. זה ללא ספק אחד הגלוסים האהובים עלי והוא ישוב ויפקוד את שפתיי כשייגמר. אגב, יש בסדרה הזו עוד 2 גוונים יפיפיים שאני זוממת עליהם: 180 - Pink Pop שהוא ורוד פוקסיה במיכל אבל החלביות משווה לו גוון עדין של פרילי תות שדה.  ו 200 - Lilac Pastelle שכאחת שלא סובלת ליפסטיקים בגוונים סגולים, אני כל פעם מתאהבת בו מחדש כשמנסה כי הוא עדין ולא משתלט מידי בסגלגלות.
                                                          מימין לשמאל: 725, 170, 002.
                                                          ללא פלאש מלמעלה למטה: 725, 002, 170.
                                                  עם פלאש מלמעלה למטה: 725, 002, 170.

הסדרה הבאה היא 2 מוצרים של חברות ישראליות. אני מודה, לא נוהגת לקנות הרבה מוצרי איפור של חברות ישראליות. אף פעם לא מצאתי משהו שהצליח להלהיב אותי, בעיקר מבחינת האיכות.  

146 - גלוס של Life המותג של סופר פארם. אני מאד אוהבת אותו. ורוד רימוני שהמרקם שלו נע בין שקוף לגליטרי. צבע קיצי, כייפי, אבל לא אשוב לרכוש אותו כי העמידות שלו לא גבוהה והריח בלתי נסבל.

 352 - Granada Rose של ג'ייד. אני מתה על הוורוד Hello Kitty הזה. אני בהחלט אשוב לרכוש אותו כשייגמר והוא מהווה תמורה נהדרת למחיר. המרקם שלו לחותי ובוהק. העמידות סבירה. מאד סקסי ומשדרג לדעתי כל מראה וגוון עור. חייבת להוסיף שג'ייד שיחקו אותה עם האריזה המאד יפה, קלאסית ונקייה מקיטש. 
                                                              מימין לשמאל: לייף, ג'ייד.
                                               מימין לשמאל ללא פלאש: 146 - לייף, 352 - ג'ייד.
                                                   מימין לשמאל עם פלאש: לייף, ג'ייד.

הסדרה הבאה היא של 2 ליפסטיקים קורלים של חברות עממיות שאני מאד אוהבת ואיכשהו תמיד נראה לי שיש איזושהי הקבלה ביניהן. 

422 - Coral Tonic של מייבלין. אני מטורפת, מטורפת על הליפסטיק הזה, לא ניתן לתאר עד כמה והוא השני שיש לי מאז שהראשון נגמר. מדובר בגוון קורלי אדמדם כתמתם שמאד מזכיר לי את מס' 12 מסדרת הRouge Volupte Shine. המינוס היחידי שלו הוא בעמידות שהיא לא נמוכה מאד אבל גם לא גבוהה.

371 - Pink Passion מסדרת ה Colour Riche  של לוריא'ל. גם כאן מדובר בגוון קורלי אך נוטה יותר לאפרסקי בהיר. מרקם מאד קרמי ועמיד. 
                                                        מימין לשמאל: מייבלין 422, לוריאל 371.
                                                  מימין לשמאל ללא פלאש: מייבלין 422, לוריאל 371.
                                                 מימין לשמאל עם פלאש: מיבלין 422, לוריאל 371.
                                           
אחרונים חביבים, גלוס שקוף של בורז'ואה וליפסטיק של מותג מאד אהוב עלי שלא ניתן לרכוש בארץ.

 22 - Petit Mauve של Yves Rocher. למי שלא מכיר מדובר במותג השייך לנישת המוצרים הטבעיים כגון ל'אוקסיטן, בודי שופ וכדומה. הוא מרכז בתוכו מוצרי טיפוח, איפור ובישום. הוא נחשב למותג עממי בנישה הזו אבל המוצרים מדהימים, לא יקרים והחנויות שלהם פשוט יפייפיות, מעוצבות בטוב טעם ועושות חשק לגור שם ולא לצאת. את הליפסטיק הזה קניתי בווינה לפני שנה יחד עם בושם פרשי בניחוח אוכמניות. מרוב שהתאהבתי בליפסטיק הזה רכשתי שניים, את השני פתחתי השבוע, שתבינו כמה אני משתמשת בו.  מדובר בגוון וורוד Mauve  שזה סוג של שזיפי בהיר עם ברק קל. מרקם לחותי ועמיד, בקיצור נפלא ורק שלא ייגמר מהר כמו קודמו:)

 18 - Transparent Oniric מסדרת הגלוסים של בורז'ואה Effet 3D. זה גלוס שקוף נטול צבע. שימו לב שבצילום הוא נראה קצת ורוד בגלל שהשתמשתי בו לא פעם על ליפסטיקים שהגוון שלהם קצת עבר אליו. זה הגלוס השקוף הכי טוב שהיה לי מאז ה Crystal Clear של אליזבת' ארדן. אני חושבת שכל אישה חייבת שיהיה לה אחד כזה, בעיקר כי יש ימים כאלו, לי לפחות, שלא בא להכתים את השפתיים בדבר ולהשאיר אותן נטורל. מה שגלוס שקוף עושה זה שדרוג של מרקם השפתיים והגוון הטבעי שלהן. תודו שזה הכי סקסי:) אני נוהגת להשתמש בו כשכבה נוספת על ליפסטיקים להם אני מעוניינת להעניק יותר ברק וגלאם, או כפי שציינתי קודם, as is. הגלוס הזה עשיר מאד, וכן, גם דביק:) הוא מתלבש על השפתיים ולוכד אותן כך שהמראה שמתקבל הוא בוהק, בשרני ומודגש. ללא צל של ספק מדובר במוצר נפלא, לא יקר מידי בהתחשב במבצעים הרבים שיש תמיד על בורז'ואה ובהחלט יוצא דופן במרקם ובאיכות ביחס לאחרים שדומים לו בשוק.    
                                                   מימין לשמאל: איב רושר, בורז'ואה גלוס.
                                                  מימין לשמאל ללא פלאש: איב רושר, בורז'ואה.
                                                   מימין לשמאל עם פלאש: איב רושר, בורז'ואה.

לסיכום: ליפסטיק  אהוב הוא בדיוק כמו בושם. על כל אחת הוא מתקבל אחרת, בהתאם לגוון הטבעי של השפתיים והעור. אין צורך בכמות שעולה על גדותיה. בסופו של דבר זה תמיד נגמר באדום, וורוד, קורל, פיץ', פיצ'י פינק, פיצ'י קלאווי, אצל כל החברות. צריך רק למצוא את אותו הגוון המיוחד שאינו חוזר על עצמו מבלי לוותר על איכות, מרקם וגימור שאהובים עלינו במיוחד. סביר להניח שהרשימה הזו עוד תגדל אבל כפי שאני מכירה את עצמי:))))) לא בהרבה.

אז מה בכל זאת נמצא ברשימת הוויש ליסט שלי ברגע זה ועדיין לא נרכש: la favorite  מס' 43 מסדרת הרוז' אלור של שאנל. ראיתי, קראתי, ניסיתי ונעתקה נשימתי מן הייחודיות והאיכות. מין הסתם הוא לא יירכש בארץ, אז בינתיים יש למה לחכות.  

 והנה כמה תמונות שלי עם חלק מהליפסטיקים שהוזכרו כאן.

                                                         אסתי לאודר blushing מס' 55.
                                                          רימל גלוס מס' 201.
ה                                                       הגלוס השקוף של בורז'ואה
                                                          725 - רבלון.
  
                                                רימל מס' 240.

 אז מהם מוצרי השפתיים האהובים עליכן ביותר ושל אילו חברות? האם יש ליפסטיק שיגרום לכן לקפוץ מהגג אם יפסיקו לייצר אותו? - אצלי זה האסתי לאודר מס' 55, על אף שמדובר במטפורה כי הרי אין לזה סוף ותמיד יוצאים גוונים חדשים ומפתיעים. האם אתן יותר בעניין של גלוסים, ליפסטיקים או כמוני גם וגם.
אשמח לשמוע תגובות ותודה שקראתן.
   
                ועד לפעם הבאה, מאחלת לכן יום שכולו
           ROUGE IN LOVE AND ROUGE ALLURE
                             דנה:)