עקבים גבוהים

האסוציאציה הראשונה שמעלה לי צירוף המילים עקבים גבוהים, היא סרטו הגאוני והבלתי נשכח של פדרו אלמודובר. בדיוק כמו ברוב סרטיו המוקדשים לנוכחותן העוצמתית של נשים על העולם, גם בשבילי עקבים גבוהים הם סוג של אמירה. סמל לנשיות מתפרצת. לא משנה מאיזה סוג הן, נעלי עקב הן התכשיט האולטימטיבי לרגל של אישה ואין גבול ליצירתיות העוטפת אותן.

לאלו שמסוגלות לעכס ולשלוח סמס תוך כדי.

המקור של נעלי עקב אינו ברור. עדויות ראשונות ניתן למצוא במצרים העתיקה 3,500 לפנה"ס, שם כנראה, שימשו נעליים בעלי סוליה גבוהה בעיקר כוהני דת גברים לצורך טקסים. בתקופת הרנסאנס נהגו שחקנים לנעול נעליים בגבהים שונים כדי לציין מעמדות שונים. בימי הביניים נהגו הגברים והנשים בעלי המעמד הגבוה לנעול נעליים מעור ועקב פלטפורמה משעם או עץ שנקראו פאטן כהגנה מפני הבוץ והלכלוך. במאה ה-15 החלו נשים לנעול גרסה גבוהה יותר של הפאטן כדי להימנע מלכלוך השמלות באדמה, נעל זו נקראה צ'ופין והייתה נעל העקב הראשונה שננעלה על ידי נשים בלבד. נעליים אלו הגיעו לעתים לגובה של 20 ס"מ ואף יותר. בוונציה גובה הצ'ופין שימש גם כסמל סטטוס, נשים התחרו ביניהן על גובה העקב עד שהגיע לגבהים מגוחכים בהן האישה נאלצה להיעזר בבעלה או בקביים כדי לא ליפול, עד שמועצת העיר נאלצה ב-1430 לאסור על נשים לנעול את הצ'ופין על פי חוק. ב-1533 הטילה קתרין דה מדיצ'י – (בת למשפחת בית האצולה דה מדיצ'י שלימים הפכה למלכת צרפת), על הסנדלר שלה לייצר נעליים עם עקב גבוה מתחת לעקב הרגל בלבד ולא בצורת פלטפורמה אחידה כפי שהיה נהוג בצ'ופין ובפאטן. נעל זו הפכה לפופולרית מאד בקרב האצולה הצרפתית וננעלה על ידי גברים ונשים כאחד. בעקבות המהפכה הצרפתית השימוש בנעלי עקב הופסק כליל מאחר שסימנו את המעמד הגבוה. רק בסוף המאה ה-19 חזרו נשים לנעול את העקב הגבוה כפריט אופנה ומאז ננעל כמעט בלעדית על ידי נשים.

נעלי עקב נחלקות למספר סוגים. סטילטו – עקב דק, ארוך וצר שפירוש שמו מאנגלית ( stilleto degger) הינו פגיון חד. עקב בעל נוכחות פאם פטאלית חזקה במיוחד.  

סטילטו באדום לוהט. לחובבות הז'אנר המזוכיסטי.

פלטפורמות – עקבים אלו באים בשילוב של נעליים בעלות סוליה גבוהה במיוחד מתחת לכרית כף הרגל. מטרתם להגביה את העקב מבלי לפגוע יותר מדי ביציבה. הצלחתן המשמעותית ביותר של נעלי הפלטפורמה החלה בתקופת הדיסקו של שנות ה-70 ונמשכה גם בשנות ה-80, אז היו פופולריות במיוחד בקרב מוזיקאים ורקדנים שנתנו להן ביטוי רב על רחבת הריקודים.

פלטפורמה צחורה כשלג. לאלו שחייבות להיראות מתוקתקות גם כשהן יוצאות להשקות את ערוגת הירקות.

וודג'ס -  המוכרים גם כעקבי רוקי. לעקבים אלו צורת משולש העשוי ממקשה אחת על פני כל הנעל. העקב בשיא גובהו נמצא מתחת לעקב, ומתקצר ככל שמתקדמים לכיוון האצבעות. לרוב העקב תומך רק חצי מהנעל ולחצי הקדמי סוליה רגילה. מכל סוגי העקב המוגבהים, עקב זה נחשב לסוג הנוח והמזיק פחות לכף הרגל, לגב וליציבה של מי שנועלת אותו, מכיוון שבו משקל גופה מתפרס על הסוליה בצורה רחבה יותר מאשר בעקבי הסטילטו.

.וודג'ס של כריסטיאן לובוטין. לחובבות הספארי לוק

פיפ טואו - נעל שהייתה אופנתית מאד בשנות ה-50, מאופיינת בפתח בחלקה הקדמי. שם הנעל מגיע מאנגלית: peep - להציץ. toe - בוהן. ואכן סימן ההיכר המובהק של נעליים אלו הוא הבוהן המציצה מפתחה הקדמי של הנעל. אין פלא כי נעל הפיפ- טואו היא נעל העקב הנשית ביותר, לאור העובדה שהיא מגלה גם את אצבעות הרגליים, שלנו הנשים. כשאלו משוחות בלק בגוון שיקי ודומיננטי אין מראה סקסי מזה.

מגפוני פיפ טואו של שאנל. היש קלאסי, מרגש ומרטיט מזה? לא!

פאמפס -  עקבים הרחבים בחלקם העליון והתחתון ונעשים צרים במרכז. סגנון זה היה נפוץ באירופה בתקופה הגאורג'יאנית (1715-1750).

פאמפס מטמטמות של לובוטין. לחובבות השבלונות.

צ'אנקי - עקבים אלו הנם גבוהים, עבים ורחבים. הם בעלי מאפיינים הדומים לעקב הסטילטו וכמותו מוסיפים גובה רב. יחד עם זאת מה שמבדיל בינם לבין הסטילטו האימתניים הוא עצם היותם נוחים יותר להליכה ולרוב חזקים, מה שמונע מהם את הנטייה להישבר. עקבי הצ'אנקי נחשבים לגרסה היומיומית והנוחה יותר של נעלי העקב. הם משווים לרגל האישה מראה מוארך וצר, אך בשל היותם עבים וחזקים יותר, הם פחות מזיקים לגב.

צ'אנקי הילס של פראדה. לחובבות הדרקון.

ואחרונים חביבים הם עקבי החתול -  אלו שאני נוהגת לכנות אותם גם עקבי מוצארט ועקבי כוס קוניאק. עקבים אלו הם נמוכים ודקים יחסית. גובהם נע לרוב בין 3.5-5 ס"מ, לעתים הם מוצגים כעקבי סטילטו מוקטנים. עקב זה התפרסם בשנות ה-60 על ידי השחקנית אודרי הפבורן, שהייתה אייקון אופנה ונודעה בחיבתה לעקבי החתול ולמשקפי שמש שחורים וחתוליים. עקבי החתול הופיעו לראשונה בשלהי שנות ה-50 ושווקו כנעלי עקב לנערות מתבגרות: מכיוון שבאותה תקופה לא היה יאה כי נערה צעירה תתהלך על נעלי עקב. פעמים רבות נקראו עקבים אלה גם "עקבי אימונים", מכיוון שנערות צעירות היו מתאמנות בהליכה עליהם, לפני שהחלו לנעול נעלי עקב גבוהות. בתחילת שנות ה-60, עקבים אלו החלו להיראות גם על נערות מבוגרות יותר ועל נשים צעירות, ובהמשך הפכו נעליים אלה לפריט אופנתי הננעל על ידי כל הנשים, צעירות ומבוגרות כאחד. כמובן שגם עלי הן אהובות במיוחד.

עקבי חתול. לחובבות המיאו.

המראה של אישה הצועדת כהלכה על נעלי עקב, מעורר התפעלות. יודו בכך גם אלו שלא נמנות על זן המכורות. הייתה זו מרילין מונרו בסצנה הבלתי נשכחת בסרט חמים וטעים, ואיך אפשר לשכוח את ג'סיקה רביט האגדית. כשאני נועלת נעלי עקב ההליכה שלי מקבלת ממד אחר לחלוטין. על אף שניחנתי בהליכה שהיא באמת אחד מסימני ההיכר הידועים שלי, פועל יוצא בין השאר של עצם היותי רקדנית, משהו בצעידה שלי על עקבים משפיע גם על ההרגשה. רכות ועוצמה, חיוניות, סוג של חופש, כאילו העולם הופך לרחב יותר. כל תחושה של דכדוך המביאה עמה שפיפות נעלמת כלא הייתה. או בעצם באותו רגע כולם יכולים לקפוץ לי. אבל צריך לדעת כיצד לצעוד עליהן. נעלי עקב הן אביזר שדרושה בשבילו מיומנות. יש כאלו שנולדו עימה יש כאלו היכולות לרכוש אותה. אני מסכימה שעם איכות המדרכות בארצנו הקטנטונת זה בכלל הופך לפרויקט, על כן רצוי מידי פעם להרגיש את השטח ולשלוט בו כהלכה. 

ושלא תגידו שלא הזהרתי אתכן:)

הדבר הראשון שרצוי לשים לב אליו הוא להרים את הרגליים כשאתן צועדות ולהימנע מלגרור אותן. זה מעלה את רמת הסיכון לנפילה, זה הורס את העקב, ואם זה לא מספיק זה משווה לכן הליכה של פינגווין ולא שיש לי משהו נגד פינגווינים, נהפוך הוא. שימו לב שאתן מתחילות עם העקב, אחר כך בהונות. צעדים קצובים, לא רחבים מידי – תלוי כמובן בסוג הנעל. יש נעליים המאפשרות צעדים רחבים יש כאלו שלא. זה מה שיפה בנעלי עקב, הן משנות את ההליכה בהתאם לסוג העקב. מבט קדימה, הליכה זקופה, בית חזה פתוח, כמובן להימנע מלהיכנס למתח ולחייך את החיוך הזה המשובץ באבני סווארובסקי שרק נשים מכירות. אבל גם המיומנות ביותר ואלו הנמנות על המעריצות חוו איתן לא פעם מפח נפש. מעולם לא אשכח זוג מיתולוגי ומטריף אבל באיכות של מזבלה שרכשתי לפני מספר שנים באיביזה. פלטפורמה סוג ז' עם אימום מזעזע, נטול יציבות שבזכותו כבר באותו יום נמרחתי על כל המסדרון במלון ברגע שיצאתי מהמעלית. חוץ מחברתי שנשפכה מצחוק וסימן סגלגל בברך, למזלי יצאתי מזה בשלום. מיותר לציין שאחרי פחות מחודש הנעליים האלו מצאו את דרכן לפח, על כן אל תתפשרו על איכות עליה כתבתי בהרחבה כאן.

לאלו שמחליטות ללכת על רטוב.

 ועכשיו, מזמינה אתכן להיכנס לעולמן הקסום של מקצת מנעלי העקב האהובות שלי שקצרה היריעה מלהכיל כאן את כולן, על כן בחרתי באמת את אלו המסוגלות בכל פעם לגרום לליבי ולכפות רגליי לנצנץ, על אף שיש עוד המון, יותר מידי אפילו. התמכרות...כבר אמרנו.

פיפ טואו עם עקב חתול מקמדן - יהודה מכבי. חנות שמאד אהובה עלי. צבע כחול. חומר גומי. קיימות גם בשחור - הורסות. צולם בסטודיו שיק שק שוק.

רטרו שיק של ניוז. קיימות גם בגוונים של קאמל וחום בהיר.

נעליים של ויטרינה - מותג שמאד אהוב עלי. ניתן למצוא עליהם פרטים ברשת. את שלי קניתי בקמדן בחורף האחרון. שימושיות גם לקיץ.

וודג'ס מוכספות של nil

ניין ווסט מוזהבות עם עקב חתול מעודן. נקנו לפני 3 שנים. מושלמות לערב, על אף שאני נוהגת לשלב אותן גם בלוק קז'ואלי כשאני מחפשת טוויסט מעניין. 

פיפ טואו קלאסיות של דיויד אקרמן. נקנו בפריז לפני עשר שנים. אני מ - ט - ו - ר- פ - ת עליהן. עד כמה שזה בלתי נתפס הן נוחות בטירוף. משלימות לוק הורס עם חצאית עיפרון צמודה ושסע מיניאטורי.

nina new york - אלגנטיות סקסית. כמו לנעול את האביב.

ושוב, ניין ווסט.

אחד מהזוגות האהובים עלי, של blanco. נקנו בברצלונה לפני עשר שנים. עקבי חתול קלאסיים, גימור נמר. יש לי חולשה למנומרים. חולשה קשה ביותר.

פיפ טואו פלטפורמה בגוון קאמל, נוחות מאד, עם גימורי שתי וערב מרובעים. נקנו בווינה באפריל האחרון במחיר שעד עכשיו אני לא מבינה איך לא לקחתי גם בפיץ' הורס.   

פיפ טואו של ג'סיקה סימפסון. על אף שבהגדרה הקלאסית הן סוג של חצי פיפ טואו, בגלל שהפתח החושף את הבוהן הוא ממש מיניאטורי. אבל האמת, זה מה שהופך את הנעל ההורסת הזו לכל כך מיוחדת.

פלטפורמה לטאה של אלדו בשילוב אבנים. נקנו לפני 3 שנים. 

סנדל של mary. עקב חתול משובץ קריסטלים. זו לא נעל, זה תכשיט. 

ולסיום, הלוק היומי שלי להיום בו שילבתי את הסנדל הנ"ל. מקווה שנהניתן,

דנה.

שורטס עור: בלנקו - ברצלונה. גופיית סאטן זברה בצהוב ושחור: סטודיו פאשה. מאופרת בצללית קולור טאטו טורקיז. ליפגלוס: רבלון.

קלאץ': נקנה בווינה בחנות אקססורי. צמידים: שוק הכרמל קוטור. עגילים: טופ טאן. 

שעון: מייקל קורס. חיוך: נולדים איתו ומשתדלים לא למחוק אותו מהפנים:)